לאחרונה התקינה מערכת המשפט את מנגנון ייפוי הכח המתמשך, המהווה את אחד ההסדרים המשפטיים החשובים בישראל. מדובר בהסדר מעודכן ונחוץ, שנועד להקל על כולנו, ומומלץ לכל אדם (בגיר) לעשות בו שימוש לטובתו-שלו ולטובת יקיריו.

​

מהו ייפוי הכח המתמשך?

 

זהו מנגנון פרקטי-רשמי לפיו אדם ממנה מראש, לעת בה לא יוכל לקבל החלטות בעצמו, את מי שהוא סומך עליהם כמי שיקבלו עבורו החלטות בתחומים האישיים, הרכושיים והרפואיים, כולם או חלקם, ויבצעו אותם כפי שהוא היה רוצה. במסגרת מנגנון זה יכול אדם להותיר את שיקול הדעת למיופי-כוחו, ומאידך יכול הוא להורות מפורשות ובפירוט מה וכיצד ייעשה בכל עניין מענייניו, או לקבוע שיטות לפיהן יפעלו מיופי כוחו כדי להכריע בסוגיות הקשורות לו ולרכושו אם וכאשר תאבד לו צלילות דעתו ויתדרדר כושרו הקוגניטיבי, או אם לקה בנפשו. 

 

מהי האלטרנטיבה לייפוי כח מתמשך?

 

האלטרנטיבה היא, בעצם, ברירת המחדל, קרי - המציאות שנהגה בלעדית עד לעדכון החוק. הנה עיקר מאפייניה, אשר מהם גם עולה נחיצות ההסדר: 

​

☐ אדם המוותר על שימוש בייפוי כח מתמשך בוחר, למעשה, בהליך מסורבל, ולרוב מתיש, של פנייה של מי מיקיריו לבית משפט לצורך מינוי אפוטרופוס. פנייה כזו מתאפשרת רק לאחר שהאדם ("החסוי") כבר אינו כשיר לקבל החלטות לגבי עצמו.

​

☐ כל עוד לא נעשתה פנייה לבית המשפט אין הכרה בחוסר כשירותו המשפטית, כך שהאדם נתון בסיכון גבוה לניצול כלכלי על ידי חסרי תום-לב, שעלולים להחתימו על ערבויות, הלוואות, הוראות תשלום ואפילו צוואה!..

​

☐ בהליך זה, בניגוד למצב החדש שמאפשר ייפוי הכוח המתמשך, מי שמחליט על זהות האפוטרופוס איננו האדם עצמו המביע את רצונו, אלא בית המשפט, שנאלץ להקיש ולהכריע באשר לטובתו כפי מיטב התרשמותו.

​

☐ כשבית המשפט נתקל בקונפליקטים מהותיים בין בני המשפחה הוא נוטה למנות אפוטרופוס חיצוני; יש בכך לחרוץ גורלות, לא-אחת תוך החטאת כוונותיו של החסוי וכינון מציאות בלתי הפיכה אגב תסכול קשה לבני המשפחה.

​

☐ לא אחת מנוע אפוטרופוס מלקבל החלטה מסוימת או לבצע צעד בעצמו, ואז הוא נדרש להגיש בקשות לאישור בית המשפט.

​

☐ אפוטרופוס מחויב בהגשת דוחות שנתיים, לכל הפחות, לרשויות.

 

עריכת ייפוי כח מתמשך אפשרית רק בידי עורך דין אשר הוסמך לכך על ידי משרד המשפטים.